|
נאומי כחול לבן – מלאי קלישאות, סיסמאות יפות לעין ולאוזן, אך רחוקות מהמציאות והיכולת ליישמן.
פרשנים ופוליטיקאים מתוסכלים – טוענים שאת נתניהו מעניינים רק הקולות לשלטון ואילו הם נלחמים על ארץ ישראל – אבסורד במיטבו.
ומעניין דיומא.
למאמר המלא...
|
|
רודפי העפיפונים והבלונים בגבול עוטף עזה – יש פתרונות והגיע הזמן.
סקרי בחירות – לקראת הבחירות הכלליות – תמיד צץ כוכב תורן שנעלם מיד או אחרי תקופה קצרה מהפוליטיקה – הדוגמאות לכך רבות.
רקטה בבאר-שבע – תגובת צה"ל והממשלה בבחינת "אוננות בטחונית".
תקלות ברכבת ישראל – חידון במתמטיקה.
דן מרגלית – בגיל 80, מזכירים לו את ההתהוללות בגיל 40, בגיל שבו עדיין יכול היה לרכוס את הרוכסן בעצמו ולא עשה זאת.
ח"כ ביטן מעביר ביקורת על הרמטכ"ל, מהפסול? זה נעשה בעבר.
למאמר המלא...
|
|
היו פרשנים שהציגו את העימות בין אובמה לפוטין, כמשחק שחמט, שבו אובמה ניצח כי ראה כמה מהלכים קדימה. הניצחון בעיניהם נמדד בהגעה להסכם ואי ביצוע תקיפת אזהרה/ענישה.
רוב מדינות אירופה שמחות, כי לא היו מעוניינות להסתבך ואילו פוטין שמח, צוהל וטוב לב.
מבחינת ישראל – טוב לטווח קצר, לא טוב ולא ברור לטווח ארוך.
פוטין – לאיראן – זכות לגרעין. זאת כל התורה על רגל אחת.
למאמר המלא...
|
|
20 שנה להסכם אוסלו, חלק מהיוזמים, מבצעים, עדיין חיים ומשתדלים לשכנע את עצמם ואותנו, שמדובר במהלך מבריק, למרות הכישלון המעשי ביישומו, הבנתו ובהשלכותיו.
רבין ז"ל (כראש ממשלה) שאל את השאלות הנכונות והעלה לדיון את הסוגיות הבעייתיות. אבל צוות החשיבה שהיה גם צוות ההכנה להסכם, בראשות פרס, ביילין, פונדק ויואל זינגר, הלחיצו אותו ולמעשה כופפו את ידיו עד שאמר: מסכים אני".
פרס נובל לרבין, פרס, עראפת – הוא דוגמא לזילות הפרס ופגיעה בשמו ומטרתו של נובל. פרס נובל נותנים על תוצאות ולא על מאמצים.
למאמר המלא...
|